אמנות הפסיפס, הנקראת גם מוזאיקה (mosaic), הינה אמנות של שילוב והרכבת פיסות אבן (לרוב), לכדי יצירת תבניות גרפיות, ציורים, דמויות וכד’.

בעת העתיקה שימש הפסיפס לחיפוי הרצפה בבתי המרחץ, בבתים, בבתי המגורים ועוד, ועדות לכך ניתן למצוא בחפירות ארכיאולוגיות ובחשיפות מבנים עתיקים באתרים שונים בארץ ובעולם.

איכות הפסיפס נמדדת בעיקר בגודל האבנים המשובצות בו – ככל שהאבנים קטנות יותר, כך ניתן ליצור דוגמא מורכבת יותר, בעלת פרטים עשירים ומורכבים יותר, ולכן נדרש לאמן זמן ארוך יותר ליצירתו.

החיבור בין האבנים נעשה לרוב באמצעות מלט או רובה, המקבעים את האבנים ויוצרים משטח אחיד ויציב, וכיום נעשה שימוש גם בזכוכית צבעונית שבורה או חתוכה.